תארו לכם שאתם קוראים פוסט, ופתאום אתם לא רק מבינים את מה שכתוב, אתם ממש מצליחים להרגיש ולהתחבר לסיפור. אתם נמשכים פנימה, נכנסים לסצנה ומרגישים חלק מהחוויה.
זה קורה בזכות התיאורים שבתוכן. הם הופכים מילים פשוטות לתמונות, תחושות וזיכרונות. כשאנחנו משתמשים בתיאורים, אנחנו מדברים לא רק אל הראש של הקוראים, אלא גם אל הלב שלהם. במקום רק “להגיד” להם משהו, אנחנו “מראים” להם אותו, וזה עושה את כל ההבדל.
הנה כמה דוגמאות בהן תוכלו לראות את ההבדלים בין מילה לתיאור:
קחו לדוגמה את המילה – פחד.
במילה אחת נכתוב תמר פחדה.
ולעומת זאת כשנתאר את הפחד נכתוב לדוגמה: הלב של תמר דפק בחוזקה, כפות ידיה הזיעו, והיא הרגישה שהחדר סוגר עליה.
בואו ניקח דוגמה נוספת והפעם נשתמש במילה – שמחה.
במילה אחת נכתוב תמר שמחה.
ולעומת זאת כשנתאר את המילה שמחה נכתוב: חיוך רחב התפשט על פניה והיא הרגישה כאילו שמש קטנה נפתחה בתוכה.
הבנתם את ההבדל, נכון?
למה זה חשוב?
- תיאורים יוצרים חיבור רגשי וגורמים לקורא להרגיש את הסיפור.
- הם יוצרים תמונות שנשארות בזיכרון.
- הם יוצרים מעורבות והקורא הופך להיות חלק מהסיפור.
איך להשתמש בתיאורים כדי לגרום לקוראים להרגיש ולהתחבר לסיפור?
- תבחרו רגעים חשובים לסיפור: לא כל משפט צריך תיאור מפורט. תשמרו את התיאורים לרגעים שבהם חשוב להדגיש רגש או סיטואציה.
- תשלבו חושים שונים: ראייה, שמיעה, ריח, מגע וטעם. כל אלו יכולים להעשיר את הסיפור שלכם.
- תנו מקום לדמיון: אל תכבידו עם תיאורים אינסופיים. תנו לקורא להשלים בעצמו חלק מהתמונה.
אז בפעם הבאה שאתם כותבים, אל תגידו – תראו ותנו לקוראים להרגיש את הסיפור שלכם. תחשבו לא רק על מה שאתם רוצים להגיד, אלא איך לגרום לקוראים שלכם לחוות את מה שאתם אומרים. תנו להם להרגיש את הדופק של תמר או את החיוך בעיניה, ותראו איך המילים שלכם יישארו איתם הרבה אחרי שהם יסיימו לקרוא.
ומה איתך? מתי בפעם האחרונה כתבת תיאור שגרם למישהו לעצור ולקרוא שוב?
כאן תוכלו לקרוא על כתיבה מתוך האמת שלכם וכאן על מה הופך משפט פתיחה למוצלח. וכמו תמיד, אני מזמינה אתכם לעמוד הפייסבוק שלי להשראה ולטיפים נוספים
